ביקורת פנים
 

כל ארגון שואף שעובדיו יקפידו על ביצוע הנהלים הפנים ארגוניים. מטרה זו מושגת, בין היתר, על ידי ניהול תקין של מערך הבקרה הפנימית בארגון.
סעיף 2 לחוק הביקורת הפנימית התשנ"ב 1992 קובע בין היתר, כי חובה למנות מבקר פנים בחברות הציבוריות, בבנקים, בחברות ביטוח וכן בכל גוף שמבקר המדינה אחראי עליו, מבוקר על ידו או נתמך על פי חוק יסודות התקציב.
בפני הארגונים קיימת האפשרות לנהל מחלקת בקרה פנימית כחלק אינטגראלי בארגון או לחלופין לקבל שירות מבעלי מקצוע חיצוניים המתמחים בתחום הביקורת הפנימית.
לגופים מתחילים או שהיקף עבודתם קטן עד בינוני יש יתרון לקבלת שירותי ביקורת פנים מספק חיצוני היות ו:

1. יש חסכון משמעותי בהוצאות בדרך זו.

2. ניתן לשמור על רמה גבוהה יותר של אובייקטיביות היות ועובדי הגוף המבקר פחות "מעורבים" בארגון.

ביקורת הפנים מספקת לחברי הארגון ניתוחים, הערכות, ומסקנות בקשר לפעילויות שבוקרו.
עבודת הביקורת שלנו מבוססת על עקרונות הביקורת הפנימית של לשכת המבקרים הפנימיים בארץ.

השלבים בביצוע עבודת הביקורת הפנימית:

שלב ראשון - היכרות עם הגוף המבוקר
בכדי להבין ולהכיר את הגוף המבוקר, ראשית נבצע סקר מקיף על כל המערכות והפעילויות בארגון. הסקר יתמקד בתהליכי עבודה, נהלים וניתוח סיכונים שנוטלים מקבלי ההחלטות. הסקר משמש אותנו בין היתר ככלי לאבחון בעיות, לאיתור נקודות תורפה ולהבנת סדרי העדיפות בארגון.

שלב שני - מיפוי הגוף המבוקר והכנת תוכנית ביקורת
נערוך מיפוי של הגוף המבוקר על מחלקותיו השונות וננסה להבין את רמת הסיכון והמהותיות של כל מחלקה. לאחר המיפוי נמליץ על הסדר הכרונולוגי של הנושאים שיבוקרו. בשלב זה גם נציג ותיאור קצר של הנושאים שיבוקרו.

שלב שלישי - נביא בפני ועדת הביקורת של הגוף המבוקר את המלצותינו.
חברי הועדה הם שקובעים בסופו של דבר הסדר הכרונולוגי של נושאי הביקורת. חברי הועדה רשאים לבחור נושא לביקורת שלא הועלה על ידי המבקר הפנימי. נהוג שככל שנושא נמצא ברמת סיכון ומהותיות גבוהה יותר, כך תינתן עדיפות לבדיקתו. (לדוגמא ביקורת חייבים בחברה שעובדת אך ורק עם כרטיסי אשראי הוא נושא מהותי בעל רמת סיכון נמוכה לעומת חברה שעוסקת במכירות באמצעות שיקים בענף מסוכן, שבה עניין החייבים גם מהותי וגם ברמת סיכון גבוהה). בחברה מהסוג השני, תהייה עדיפות כמובן להתחיל עם ביקורת נושא החייבים.

שלב רביעי - ביצוע הביקורת על פי התוכנית
בשלב זה פועלים על פי תוכנית הביקורת שהוגדרה בשלב השני (לאחר שכמובן מרחיבים ומעבים אותה). אנו מגיעים למשרדי הגוף המבוקר, חוקרים, בודקים, מתייעצים, מראיינים ואוספים כל חומר שקשור לנושא המבוקר. במהלך הביקורת ייתכנו שינויים כמו הרחבה או צמצום בבדיקה בהתאם לתוצאות שתתקבלנה.

שלב חמישי - ניתוח הממצאים והסקת מסקנות
סיום תהליך הביקורת נגבש מסקנות לכל מחלקה בנפרד ולארגון בכלל, נצביע על נקודות חזקות וחלשות, נמליץ על נהלים אפשריים ונסייע בשיפור המצב הקיים.

שלב שישי - פגישות והסברים
ננתח, יחד עם הנהלת הגוף המבוקר את ממצאי הביקורת וההשלכות על עסקי הארגון.

שלב שביעי - נציג בפני חברי ועדת הביקורת ודירקטוריון הגוף המבוקר, את הממצאים המסקנות וההמלצות.